תקף

Hebrew

Root
ת־ק־ף (t-q-p)
9 terms

Verb

תָּקַף • (takáf) (pa'al construction)

1. to attack

Conjugation

Conjugation of תָּקַף (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לתקוף / לִתְקֹף
		action noun		תְּקִיפָה
		passive participle		תָּקוּף
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	תָּקַפְתִּי		תָּקַפְנוּ
	second	תָּקַפְתָּ	תָּקַפְתְּ	תְּקַפְתֶּם1	תְּקַפְתֶּן1
	third	תָּקַף	תָּקְפָה	תָּקְפוּ
present		תּוֹקֵף	תּוֹקֶפֶת	תּוֹקְפִים	תּוֹקְפוֹת
future	first	אתקוף / אֶתְקֹף		נתקוף / נִתְקֹף
	second	תתקוף / תִּתְקֹף	תִּתְקְפִי	תִּתְקְפוּ	תתקופנה / תִּתְקֹפְנָה2
	third	יתקוף / יִתְקֹף	תתקוף / תִּתְקֹף	יִתְקְפוּ	תתקופנה / תִּתְקֹפְנָה2
imperative		תקוף / תְּקֹף	תִּקְפִי	תִּקְפוּ	תקופנה / תְּקֹפְנָה2

¹ Pronounced תָּקַפְתֶּם and תָּקַפְתֶּן in informal Modern Hebrew.
² Rare in Modern Hebrew.

References

• “תקף” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language